החלטה בתיק ת"א 2024-06

1.         בפסק דין מיום 25/10/10 דחיתי את התביעה שהגישו המבקשים, לאכיפת זכרון דברים שבו התקשרו עם המשיבים למכירת זכויות חכירה במקרקעין שבשדה ורבורג (להלן: " הנכס"). במהלך הדיון בתובענה ניתן על ידי בית המשפט (סגן הנשיא, כבוד השופט י' זפט) צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לעשות דיספוזיציה כלשהי בזכויותיהם בנכס (ראו החלטה מיום 28/9/06 בבש"א 17686/06, להלן: " הצו הזמני" ו" ההחלטה בצו הזמני"). כתנאי למתן הצו הזמני נדרשו המבקשים להפקיד 250,000 ש"ח בקופת בית המשפט:

"בהתחשב בהערכת הנזק הצפוי מעיכוב מכירת הבית מותנה תוקף הצו בהפקדת עירבון בסך של 250,000ש"ח תוך 14 יום." (ההדגשה שלי- ע.ב.).

סכום זה הופקד על ידי המבקשים כנדרש, באמצעות ערבות בנקאית. בד בבד עם דחייתה של התובענה, במסגרת פסק הדין הוריתי אף על פקיעתו של הצו הזמני. על כן עותרים כעת המבקשים להשבת הערבות הבנקאית לידיהם. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה מצאתי כי יש להיעתר לדרישתם; ואנמק.

2.         התנגדותם של המשיבים להשבת הערבות הבנקאית לידי המבקשים נעוצה בעמדתם שלפיה האיסור שבצו הזמני למכור את הזכויות בנכס, שחל על המשיבים במשך כארבע שנים (ממועד ההחלטה בצו המניעה הזמני ועד למועד פסק הדין בתובענה), הסב להם נזק ממשי. משכך, המשיבים סבורים כי הם זכאים לחילוט מלוא הערבות הבנקאית לטובתם, ואין מקום להשיבה לידי המבקשים.

            על פי תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"), בית המשפט לא יורה על מתן צו מניעה זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית וכן ערבות מספקת לפיצוי בגין כל נזק שייגרם כתוצאה ממתן הצו. עוד לפי תקנה זו, בית המשפט רשאי להורות בנוסף גם על הפקדת עירבון - שסכומו לא יעלה על 50,000ש"ח, אלא אם כן הדבר דרוש מטעמים מיוחדים שיירשמו. בכל הנוגע לחילוט העירבון עם פקיעתו של הצו זמני, מורה סעיף 371(א) לתקנות כדלקמן:

"פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין;

חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם." (ההדגשה שלי- ע.ב.).

המבקשים מצידם מתנגדים לחילוט הערבות הבנקאית לטובת המשיבים. לגישתם, גם אם נקבע בהחלטה בצו המניעה הזמני כי יש להפקיד עירבון בסכום של 250,000 ש"ח כתנאי לקבלת הצו הזמני - הרי שלנוכח גובה הסכום, והעובדה שבית המשפט כלל לא התייחס להפקדת ערבות שאליה מצטרף העירבון, ברור כי בפועל הערבות הבנקאית מהווה ערבות ולא עירבון. ודוק: ערבות, להבדיל מעירבון, לא ניתן לחלט ללא הוכחת גובה הנזק הנטען - כפי שמנסים המשיבים לעשות כעת.

3.         איני נדרשת להכריע במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בשאלה אם הסכום שנדרשו המבקשים להפקיד לשם קבלת הצו הזמני מהווה ערבות או עירבון, או להבחנה שבין מימוש ערבות לחילוט עירבון. כך, משום שגם אם התקנות מורות כאמור כי חילוט עירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק הנטען - ההלכה היא כי צד המבקש את החילוט נדרש להוכיח כי אמנם נגרם לו נזק כלשהו, ואף להביא ראיות מינימליות גם לעניין גובה הנזק:

            " חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם; להבדיל מעצם קיום הנזק שזאת על המבקש להוכיח. על כך נאמר בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, כי: 'התקנות אינן מאפשרות לחלט ערבון מבלי שנגרם כל נזק, שהרי משמעות הדבר הינה ענישת התובע במסווה של פיצויים. יחד עם זאת, על מנת למנוע התארכות וסרבול ההליך, ולהבטיח את יעילות ההרתעה והגביה המהירה, נקבע כי חילוט הערבון לא יהיה מותנה בהוכחת גובה הנזק'.

יודגש, כי על המבקש לחלט את העירבון להביא כמות מינימלית של ראיות גם להוכחת גובה הנזק (השוו: ע"א 592/88 שגיא נ' עזבון המנוח ניניו ז"ל, פ"ד מו(2) 254; לגבי פיצוי ללא הוכחת נזק - להבדיל מהוכחת גובה הנזק - ראו גם: סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים, 1924; סעיף 7א לחוק לשון הרע, התשכ"ה - 1961; סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999; סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1971). יש לזכור, כי חילוט עירבון הוא מהלך קיצוני ואין הוא ניתן כסעד שבשיגרה ובאופן 'אוטומטי' אלא על פי שיקול דעתו של בית המשפט ועל פי הראיות שהובאו לפניו (ענין לידאי)." [רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז(3), 727 , 732-733 (2003); כן ראו:  רע"א 9308/08 אלול נ' רביב, תק-על 2009(2) 478, 482 (2009)].

בענייננו, לא רק שהמבקשים לא הביאו ראיות מינימליות להוכחת גובה הנזק הנטען - אלא שכלל לא הוכח על ידם כי נגרם להם נזק כלשהו, בין אם באמצעות חוות דעת שמאית או בכל דרך אחרת. ודוק: לא מן הנמנע כי בחלוף הזמן ממועד ההחלטה בצו הזמני עלה ערכו של הנכס באופן כזה, שמכירתו כעת במקום במועד שבו התכוונו המשיבים לטענתם לעשות כן כלל לא תסב להם חסרון כיס. עוד יצוין בהקשר זה, כי המשיבים ביכרו שלא להגיש בקשה מטעמם לחילוט הערבות הבנקאית - ותחת זאת העלו את טענת הנזק לראשונה רק בתגובה לבקשה שהגישו המבקשים להחזיר לידיהם ערבות זו. יתרה מכך - תגובה זאת הוגשה ללא תצהיר שיתמוך בטענותיהם העובדתיות של המשיבים בנדון, ואף ללא ראשית ראיה לעניין עצם קיומו של נזק.

התוצאה היא שאני נעתרת לבקשתם של המבקשים, ומורה על השבת הערבות הבנקאית לידיהם. המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות בקשה זו, בסכום של 5,000ש"ח.

ניתנה היום, 24 במאי 2011, בהעדר הצדדים וב"כ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: